דף הבית לקוחות צור קשר
קידום אתרים בגוגל
      קידום בגוגל איך עובדים מנועי החיפוש

איך עובד מנוע חיפוש

מנועי החיפוש העולמיים הגדולים כוללים את גוגל, יאהו, Microsoft/Live, Baidu, Naver ו-Ask.com. המדריך הזה כולל בעיקר את גוגל, יאהו, מיקרוסופט ו-Ask – מנועי החיפוש הגדולים בארצות הברית ובארצות דוברות אנגלית אחרות. לצערנו אין לנו מומחיות או ניסיון להצעת תובנות לגבי Baidu (שעובד כמעט לחלוטין רק בסין) או לגבי Naver (מנוע החיפוש העיקרי של קוריאה).

למנועי החיפוש יש כמה מטרות ותפקידים גדולים. אלה כוללים:
• סריקה (crawling) ומיפתוח (indexing) של מיליארדי מסמכים (עמודים וקבצים) הנגישים ב-web
• אספקת תשובות לשאילתות של משתמשים, בעיקר באמצעות רשימות של דפים רלבנטיים

במאמר זה, נעבור על יסודות התפקידים האלה מנקודת מבט לא טכנית.

כל מנועי החיפוש הגדולים פועלים על פי אותם עקרונות.

כל מנועי החיפוש הגדולים פועלים על פי אותם עקרונות.

כל מנועי החיפוש הגדולים פועלים על פי אותם עקרונות.

כל מנועי החיפוש הגדולים פועלים על פי אותם עקרונות.

jhjhjhj
עוד קישור מגניב כאן
........................................................................................................................................................................... 

סריקה ומיפתוח

דמיינו את ה-World Wide Web כרשת של תחנות במערכת רכבת תחתית של עיר גדולה. כל תחנה היא מסמך ייחודי בפני עצמו (בדרך כלל עמוד web, אבל לעיתים גם קובץ PDF, JPG או קובץ אחר). מנועי החיפוש צריכים שיטה לסרוק (to crawl) את כל העיר ולמצוא את כל התחנות בדרך. לכן הם משתמשים במסלול הטוב ביותר שיש – בקישורים (links):

מנועי החיפוש והאינטרנט
למעלה: הרכבת התחתית של לונדון מהווה אנלוגיה טובה למסע של מנועי החיפוש בתוך ה-WWW

באיור זה, תחנות כמו Embankment, Piccadilly Circus ו-Moorgate משמשות כעמודים, בעוד הקווים המחברים את התחנות (בשחור ובחום) מייצגים את הקישורים מעמודים אלה לעמודים אחרים ב-web. כאשר גוגל (למטה באיור) מגיע ל- Embankmentהוא רואה את הקישורים שמובילים ל-Charing Cross, Westminister ו-Temple ויכול לגשת לכל אחד מה"עמודים" האלה.

מבנה הקישורים של ה-web מחבר יחד את כל העמודים הקיימים (או לפחות כל אלה שמנועי החיפוש יכולים לגשת אליהם). באמצעות קישורים, רובוטים אוטומטיים של מנועי חיפוש, המכונים "זוחלים" ("crawlers") או "עכבישים" ("spiders") יכולים להגיע למיליארדים הרבים של המסמכים המקושרים ביניהם.
כאשר מנועי החיפוש מוצאים את העמודים האלה, העבודה הבאה שלהם היא לפרוס את הקוד מאותם עמודים ולאחסן פיסות נבחרות מהעמודים בכונני דיסקים קשיחים ענקיים - מידע שיש לשלוף לפי הצורך בשאילתא מסוימת. כדי לממש את המשימה הענקית של החזקת מיליארדי עמודים אליהם אפשר לגשת בשבריר שנייה, מנועי החיפוש בנו מרכזי נתונים ענקיים, כמו מרכז נתונים זה ב-The Dalles באורגון:

מרכז נתונים - גוגל
ה"ניו יורק טיימס" סיקר את מרכז הנתונים של גוגל ב-The Dalles

מתקני אחסון ענקיים אלה כוללים אלפי מכונות המעבדות כמויות מידע שלא ייאמנו. בסופו של דבר, כשמישהו מבצע חיפוש בכל אחד ממנועי החיפוש הגדולים, הוא דורש תוצאות מיידיות – אפילו עיכוב של 3 או 4 שניות יכול לגרום לתסכול, ולכן מנועי החיפוש עובדים קשה כדי לספק תשובות במהירות הגבוהה ביותר האפשרית.

אחזור ודירוגים (Retrieval & Rankings)

עבור רוב המחפשים, החיפוש אחרי ידע, מתחיל בסגנון הזה:
תיבת חיפוש - יאהו!
- ומסתיים ברשימה של עמודים רלבנטיים ב-web, שמופיעים לפי סדר "החשיבות". תהליך זה דורש ממנועי החיפוש לסרוק את מיליארדי המסמכים שלהן ולעשות שני דברים – ראשית, להציג רק את התוצאות הרלבנטיות או השימושיות לשאילתא של המחפש, ושנית, לדרג תוצאות אלה לפי הסדר של הערך הנתפס שלהם (או החשיבות הנתפסת שלהם). לכן, תהליך האופטימיזציה של מנועי חיפוש מיועד להשפיע הן על "רלבנטיות" והן על "חשיבות".

עבור מנועי החיפוש, המשמעות של רלבנטיות היא לא רק תצוגה בולטת של עמוד מסוים עם המילים שחיפשת. בתחילת ימי ה-web, מנועי חיפוש לא התקדמו מעבר לצעד הפשוט הזה, וגילו שאיכות התוצאות שלהם סבלה כתוצאה מכך. לכן, על ידי תהליך איטרטיבי של אבולוציה, מהנדסים חכמים בחברות מנועי החיפוש המציאו שיטות משופרות למצוא תוצאות איכותיות, שמחפשים יעריכו וייהנו מהן. היום, יש מאות גורמים שמשפיעים על רלבנטיות, ונדון בגורמים רבים כאלה במדריך זה.

רמת החשיבות היא מושג לא פחות קשה למדידה, אבל מנועי חיפוש חייבים לעשות את המיטב בנושא זה. כיום, מנועי החיפוש הגדולים מפרשים לרוב חשיבות כפופולריות – ככל שאתר, עמוד או מסמך הוא פופולרי יותר, כך המידע שהוא מכיל צריך להיות איכותי יותר. בפועל, הנחה זו הוכחה כמוצלחת למדי, ככל שמנועי החיפוש המשיכו לשפר את שביעות הרצון של המשתמשים על ידי שימוש במדדים שמפרשים פופולריות.

כך, כשאתם רואים עמוד כזה:
תוצאות חיפוש - יאהו!
אתם יכולים לנחש שמנוע החיפוש (במקרה הזה יאהו) מאמין שה-Super Hero Stamps Page באתר USPS.com הוא העמוד הרלבנטי והפופולרי ביותר עבור השאילתא "super hero stamps", בעוד כתבת החדשות של AP בנושא זה היא פחות רלבנטית\פופולרית. פופולריות ורלבנטיות לא נקבעות בצורה ידנית (ותודה לאל, מכיוון שאותן טריליוני שעות-אדם היו דורשות את כוח העבודה של כל אוכלוסיית כדור הארץ). במקום זאת, מנועי חיפוש יוצרים משוואות מתמטיות קפדניות – אלגוריתמים – כדי להפריד את המוץ מהתבן ואז לדרג את המוץ לפי סדר איכות הטעם (או כל שיטה שבה חקלאים קובעים ערך של חיטה). אלגוריתמים אלה כוללים לעיתים קרובות מאות מרכיבים. בתחום השיווק דרך מנועי חיפוש, אנו קוראים להם לעיתים קרובות "גורמי דירוג" (“ranking factors). לאלה שמעוניינים במיוחד בנושא זה, SEOmoz גיבש מאגר מידע ספציפי לנושא זה – Search Engine Ranking Factors.

איך תגלו את סוד הדירוגים של גוגל?



לקריאת המאמר באנגלית


עוד על קידום אתרים ניתן לקרוא במדריכים הבאים: קידום אתרים | קידום אתר | SEOBooks
דומיין | בניית אתרים | Copyright © 2005 - 2011, Iterationtwo